דן אלון, מנכ״ל החברה להגנת הטבע, בפתח הדו״ח השנתי של החברה להגנת הטבע לשנת 2024:

״שנת 2024 הייתה אחת השנים הקשות והמורכבת ביותר עבורנו הישראלים. לאורך השנה פעלו אנשי החברה להגנת הטבע לחיזוק החברה הישראלית, לתמיכה בנוער מקווי העימות ולהוצאת אנשים רבים לנשום בטבע, כמי שיודעים ומאמינים שכוחו המרפא של הטבע הוא מקור לחוסן ולנחמה.

״בשנת 2024 המשכנו בעמידה על המשמר ובעבודה פרואקטיבית לשמירה על הטבע הישראלי ולשיקומו: הבאנו להרחבת מערך השמורות הימיות, חנכנו מרכזי צפרות חדשים, קידמנו פרויקטים לשיקום בתי גידול, והעמקנו את הקשר בין קהילות לסביבתן הטבעית. בנוסף, פעלנו לשמירה על הטבע בקידום חקיקה מגינה ובסיכול פעילות פוגענית.

״מסעות החוסן וההפוגה, בהם לקחו חלק אלפי בני נוער ומשפחות מפונות, מסעות "אדם-טבע-אדם", פעילויות שיקום משותפות וטיולים מותאמים – נתנו תקווה וכוחות למשתתפים וגם לנו בחברה – ראינו שוב ושוב את הכוח המיוחד שיש למפגש עם הטבע. גם בתי ספר שדה התאימו את פעילותם לצרכים המשתנים, והמשכנו לקדם חינוך לאהבת הארץ ולשמירה על הטבע ופעילות קהילתית בכל רחבי הארץ. הדוח שלפניכם מציג את העשייה המגוונת של החברה להגנת הטבע בשנה החולפת. הוא משקף את המאמץ המשותף של עובדינו, מתנדבינו ושותפינו הרבים, הפועלים יחד למען עתיד טוב יותר לטבע ולאדם בישראל – ויותר מכל את אהבתם לטבע ולארץ.

״אם עדיין אינכם חברים בחברה להגנת הטבע, אני מזמין אתכם להצטרף אלינו, לבוא לטייל איתנו ולקחת חלק בשיקומה של ישראל תוך שמירה על הטבע הישראלי.

״כי שמירה של האדם על הטבע ושל הטבע על האדם – הן מפתח לחברה ישראלית בריאה וחסונה״.

הצלחות ומאבקים של החברה להגנת הטבע ב-2024

בשנה מאתגרת זו, שבה הטבע הישראלי והחברה כולה עמדו בפני אתגרים חסרי תקדים, המשכנו במשימתנו – להגן על הטבע ולחזק את הקשר בינו לבין האדם. מהחופים ועד ההרים, מהמדבר ועד הגליל, פעלנו ללא לאות להרחבת מערך השמורות, לשיקום בתי גידול, ולמניעת פגיעה במערכות האקולוגיות. המאבקים, ההישגים והאתגרים בתחום שמירת הטבע בשנת 2024 מוכיחים יותר מתמיד את חשיבות השמירה על הטבע כמקור לחוסן לאומי.

סייענו לשקם את הנגב המערבי

לאחר פרוץ המלחמה, נערכנו לסייע בתהליכי השיקום של הנגב המערבי, המאופיין במגוון נופים ובתי גידול, נחלים, יערות ושמורות. בשיתוף פעולה עם גורמים משמעותיים ובהם המשרד להגנת הסביבה, אשכול נגב מערבי ועוד, הצענו כיווני פעולה לשיקום המרחב, פיתוח השטחים הפתוחים ואתרי הטבע.

תוך שילוב קהילות בתכנון ובפיתוח. פעלנו במספר מישורים: חיזקנו את הפעילות עם הרשויות העירוניות לקידום אתרי טבע עירוניים, עבדנו יחד עם יישובים לאיתור פוטנציאל לשיקום אתרי טבע מקומיים, ופיתחנו הצעות לפרויקטים מרחביים.

במסגרת פעילות זו, הצלחנו להשיג מימון משמעותי מהמשרד להגנת הסביבה לשיקום המרחבים הפתוחים בנגב המערבי.

הפעילות בשטח מתבצעת בראייה אזורית מתכללת, תוך שיתוף פעולה הדוק עם אשכול נגב מערבי, שבסיוענו מפתח את יכולותיו בתחום התכנון והניהול של השטחים הפתוחים. במקביל, יצרנו קשרים משמעותיים עם בעלי תפקידים ברשויות, קהילות ופעילים מיישובי העוטף, שהתגייסו להשבת החיים לשגרה ולהבטחת תהליכי שיקום מיטביים. בנוסף, פעלנו יחד עם מרכז השל לקיימות, לקידום אנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי בנגב המערבי, תוך שמירה על השטחים הפתוחים החשובים. פרויקט "נגב ירוק", בהובלת יותם אביזוהר, מהווה דוגמה מצוינת לסינרגיה פנים-ארגונית המשלבת שותפויות, קשרי ממשל, שמירת טבע, תכנון, נחלים, טבע עירוני, סימון שבילים, שיווק ודוברות.

המאבק להגנה על שוניות האלמוגים ועל הטבע בדרום

כבר ארבע שנים שאנחנו שותפים למאבק להגנה על שוניות האלמוגים במפרץ אילת ועל הטבע ברחבי הדרום מול סכנת צינור הנפט הישן והרעוע בין אילת לאשקלון של חברת קצא״א – חברה המסתתרת במחשכים ואינה חושפת את פעילותיה באופן מלא, לא בפני הציבור ואפילו לא בפני שרי הממשלה וחברי הכנסת.

השנה המשכנו בקמפיין, על מנת להבטיח כי ההסכם לשינוע מוגבר של נפט במפרץ אילת ובאשקלון לא ימומש. שינוע מוגבר יסכן את שונית האלמוגים, את העיר אילת ואת מתקני ההתפלה, יזהם את האוויר של תושבי אילת ואשקלון ויסכן את הנגב כולו לאורך צינור הנפט. הממשלה מנסה לפגוע במדיניות המשרד להגנת הסביבה – מדיניות של "אפס תוספת סיכון", ולפגוע בסמכויות המשרד בנוגע לחומרים מסוכנים.

הממשלה אמנם החליטה לבטל את המדיניות, אך בידי המשרד להגנת הסביבה עדיין קיימת הסמכות שלא לאפשר הגברה בשינוע הנפט.

אנו עובדים יחד עם שותפינו – הרשויות המקומיות, ובראשן ראש עיריית אילת – אלי לנקרי, וראש עיריית אשקלון – תומר גלאם, השדולה הסביבתית בכנסת, ארגוני סביבה ותושבים – כדי לצמצם את פעילות השינוע, ולשם כך הגברנו את פעילותנו הציבורית. כמו כן, השנה תמכנו בעמדתה של עיריית אשקלון, אשר עתרה כנגד מתן היתר להגדלת פעילות הנפט של קצא"א בשטחה, ועמדה זו הובאה במקצועיות אל שולחן בית המשפט.

האם סכנת משבר האקלים הגיעה אל האלמוגים באילת? הכירו את הסיפור

מגנים על הטבע הפראי בים העמוק

הרחק במים הכלכליים של ישראל, כ-22 ק"מ מהחוף ומערבה, מתנהל מערב פרוע בחסות משרד האנרגיה. בהיעדר חקיקה מסדירה, משרד האנרגיה מקדם קידוחי גז הפוגעים באקלים ובבתי הגידול, ומהווים סכנת זיהום חמורה.

מחקר משותף שפרסמנו עם אוניברסיטת חיפה, חשף כי אחדים מהאזורים ששווקו לחיפושי גז מהווים סיכון זיהומי משמעותי לחופי הרחצה, מתקני ההתפלה ושמורות הטבע הימיות. אנו ממשיכים במאבק משפטי למניעת קידוחים באזורים רגישים ולמזעור חיפושי הגז, במקביל לקידום תכנית האב לשמורות ימיות במים הכלכליים והצעת חוק להסדרת הרגולציה. כחלק ממאמצים אלה, פרסמנו עבודת ניתוח המתווה כיוונים לפיתוח כלכלה כחולה, ידידותית לסביבה הימית.

לקריאה נוספת: הצד האפל של קידוחי הגז בים

פרשנו רשת הגנה לטבע מתחת למים

השמורה הימית החשובה ים אבטח – פארק חולות ימי המקביל לדיונות של אשדוד וניצנים שעל החוף – הורחבה משמעותית בנובמבר 2024. המהלך שמקדם את השמירה על דולפינים, צבי ים, צדפות ועוד כ-700 מיני בעלי חיים ימיים שזהו ביתם הושג אחרי שנים של מאמצים עם מעורבות עמוקה של החצי הכחול – פרויקט ההגנה על הים של החברה להגנת הטבע.
לקריאת הסיפור המלא